בתחילת עידן הסמנטיקה

בפעם שעברה הסברתי את הבסיס לרשתות סמנטיות – מהן, מה הפוטנציאל הגלום בהן ומה ההבדל בין רשת סמנטית לאינטרנט כיום. אבל למה צריך אותן? נגעתי בזה שבוע שעבר, אבל זה מאוד אבסטרקטי. קשה לדמיין את הדור הבא של האינטרנט כשאנו באמצע שקיעת ה-Web 2.0.

אז כדי לתת תמונה ממוקדת יותר, נפרט הפעם על האמצעים הסמנטיים בהם כולנו משתמשים כבר היום באינטרנט. הדוגמאות האלו הן רשתות סמנטיות מפנים שורת הדין. כלומר כן – לכולן יש אספקט סמנטי מסוים, הגדרה כלשהי של הקשר בין אובייקטים, אבל עדיין לא מה שנצפה לו מרשת סמנטית רצינית וגדולה. הסיבה להבדל הזה נעוצה בכך שהן לוקחות בכלים רגילים לחלוטין של האינטרנט ומשתמשות בהם באופן כזה שיוצר קשר סמנטי.

הדבר מזכיר לי את “מערכת ניהול הידע” הראשונה שיצרתי עבור משרד – ששילבה בפועל סריקת מסמכים לקובצי PDF בשילוב מספרים סידוריים ושיטת קטלוג. להגיד שיצרתי שם מערכת ניהול ידע זה נכון עובדתית, אבל זה גם נותן אלמנט של הגזמה מסוימת. אמנם עד אותה עת השתמשו בניירות וטפסים פיזיים, ואני ייתרתי את הצורך באלו – אבל בסופו של דבר לקחתי כלים קיימים וניצלתי אותם למטרותיי. אם אני לוקח עפרון ולוקח מחק ומחבר בין השניים כדי ליצור עפרון עם ראש מחק – אמנם שיפרתי וייעלתי את תהליך הכתיבה בעפרון, אבל לא המצאתי את הדור הבא של כלי הכתיבה.

מסיבה זו יש לשים את הדברים הבאים בפרופורציה. כל הדוגמאות שאני מביא כאן – משתמשות בסמנטיקה, אבל זה לא אומר שהן הרשת הסמנטית המיוחלת. עוד צריך לזכור שישנם פרויקטים של רשתות סמנטיות רציניות הרבה יותר, אבל המטרה שלי היא להראות את הכלים הנפוצים, גם אם ה”פרימיטיביים” יחסית.

facebook-mutual-mortals

רשתות חברתיות – לפני מספר ימים קיבלתי בקשה בפייסבוק לאשר בחורה שאת שמה לא הכרתי. כיוון שזו בחורה (ותמיד מאשרים בחורות בפייסבוק…) וכיוון שזו פאדיחה אם אני כן אמור לזכור את השם שלה – ניסיתי להבין מאיפה אנו מכירים. הפיצ’ר הבסיסי בפייסבוק “חברים משותפים” – הוא זה שהזכיר לי שלמדתי איתה פעם בתיכון. מאיפה הגיע הפיצ’ר הזה? כל קשר שאנו עושים ברשתות חברתיות בסגנון פייסבוק הוא קשר סמנטי. אני חבר של ההוא ובמערכת יחסים עם ההיא. הדבר עוזר לנו למצוא זה את זה ולהבין יותר טוב מול מי אנחנו עומדים.

תגיות (Tags) – אם גלשתם באתרי חדשות, אם ביקרתם בבלוגים או אם ראיתם סרטים ביו טיוב – ראיתם אותן. גם אבא שלי, שבעיקר קורא ידיעות כלכליות, יודע להשתמש בהן. הוא מחפש אחר כתבות עם תגית של איש עסקים כלשהו כדי לדעת האם להשקיע בחברות שלו. התגיות הן כלי סמנטי פרימיטיבי למדי – הפוסט או הכתבה הזו עוסקת ב-(או מזכירה את) X. השימוש בהן נעשה לרוב מהצד ההפוך – נכנסים דרך התגית ורואים אילו כתבות מקושרות אליה. הערך הסמנטי הוא מוגבל למדי – אין תוכן בתוך התגית עצמה, ולא יודעים מה הקשר בין הכתבות השונות לנושא התגית.

ויקיפדיה – ויקיפדיה סמנטית היא לא רק צעד מתבקש – היא דבר מה שקיים כבר עכשיו תחת השם פריבייס, ושעובדים עליו במספר פרויקטים נוספים. נסקור נושא זה לעומק בעתיד, אבל גם עכשיו ישנם אלמנטים סמנטיים בוויקיפדיה עצמה, בין אם זה בתבניות פרמטריות בערכים או בקטגוריות. גשו לערך רנדומאלי, בחנו את הקטגוריות וגלו כל מיני אנקדוטות מידע סמנטיות. בוויקיפדיה האנגלית זה יכול להיות מפורט מאוד (ראו בתמונה דוגמה מהערך ברק אובמה), בוויקיפדיה העברית זה יותר מאופק.

en-wiki-cats-for-barak-obama

אז מה הנקודה שלי? נסו לדמיין את אחת הדוגמאות שהבאתי בלי האלמנט הסמנטי – כמה דל היה התוכן, כמה קשה היה הניווט וכמה מעצבן היה לנסות ולהבין במה עוסק כל אובייקט מידע. איך היינו מסתדרים בפייסבוק בלי רשימת החברים המשותפים? לכמה תוכן היינו יכולים להיחשף אם לא היו תגיות? האם הניווט בין ערכים בוויקיפדיה היה מתודי בכלל בלי הקטגוריות? אנו צריכים את האלמנטים הסמנטיים האלו באינטרנט הקיים, ובלעדיהם – אנחנו אבודים. החזון של האינטרנט הסמנטי מתכוון להעצים אלמנטים אלו, להקל על הניווט, להעשיר את התוכן ולהקל על החיים.

בפוסט הבא נביא כבר דוגמאות לקישורים סמנטיים, וננסה להבין איך עובדים עם זה בכלל.

About Zohar